כירורגיה

כירורגיה

השתלות שיניים – מה זה שתלים דנטליים?

שתלים דנטליים הינם הפתרון המודרני,המתקדם ובעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר להשלמת שיניים חסרות…

אלו הם התקנים בצורת בורג העשויים מטיטניום טהור-חומר בעל כושר התמזגות ביולוגית.שתלים מוחדרים ומעוגנים לתוך עצם הלסת כמערכת שורשים מלאכותיים ומהווים בסיס יציב עליו ניתן לחבר שיקום קבוע או נשלף.

 

ישנם צורות מידות שונות של שתלים. הבחירת תלויה בכמות,איכות וסוגו של עצם המטופל. חשיבות מאוד גדולה –זהו עצוב פני השטח של השתל וסיטרולו במהלך היצור.
יותר על השתלות שיניים…

 

 

עקירות כירורגיות ושיני בינה כלואות

פה האדם הבוגר מכיל 32 שיניים קבועות שמחליפות 20 שיניים חלביות. שיני הבינה הן השיניים האחרונות הבוקעות בחלל הפה, בחלקו האחורי ביותר ונקראות גם השיניים הטוחנות האחרונות. הן צומחות בין גיל 17 ועד לגיל 50. האמונה הטפלה אומרת, כי הן מוסיפות חוכמה לאדם, אולם מקור השם קשור לזמן צמיחתן של השיניים, סביב גיל 20 בממוצע, עת בה האדם הגיע לבגרות.

 

צמצום ממדי הלסת וחוסר מקום לשיני הבינה
האדם הקדמון השתמש בשיניו ללעיסת מזון בלתי מעובד, כדוגמת בשר וככלי עבודה לעיבוד עורות
ושבירת ענפים. כיום בעולם המערבי לא נעשה שימוש בשיניים ככלי עבודה (למרות שעדיין יש מספר אנשים שפותחים בקבוקי בירה בעזרת שיניהם…). הקידמה והשינויים בהרגלי התזונה הביאו לכך שהאדם המודרני לועס מזון מעובד ורך יותר. השיניים הטוחנות האחרונות (שיני הבינה) הפכו כך מיותרות, ולראיה, ישנם יותר ויותר מקרים של אנשים אשר נולדו ללא הנבטים האמורים להתפתח לשיני בינה.

 

השינויים הסביבתיים ובעקבותיהם השינויים בצרכים האנושיים הביאו גם לצמצום ממדי הלסת התחתונה, כך שלעיתים לא נותר מקום לשיני הבינה (התופעה בולטת בעיקר בלסת התחתונה). חוסר המקום גורם לשיני הבינה להתפתח לכיוונים בלתי רצויים, לעיתים בצורה אופקית ביחס לשאר השיניים. לעיתים שיני הבינה בוקעות חלקית בלבד, תוך שהן יוצרות כיסים (רווחים) ביניהן לבין השיניים שלפניהן. בכיסים הללו מצטברים שיירי מזון העלולים לגרום לדלקות המלוות בכאבים הבאים וחולפים, קשיי אכילה ונפיחות.

ייעוץ וטיפול

עם הופעת כאבים בשיני הבינה (לעיתים מדובר בכאבים קלים בלבד כתוצאה מן הצמיחה התקינה של השיניים), מומלץ לפנות לרופא השיניים לקבלת ייעוץ. בכל מקרה מומלץ לפנות לרופא השיניים בגיל 18 לשם קבלת ייעוץ מקדים. רופא השיניים יפנה לצילום פנורמי של הפה על מנת להחליט על אפשרויות הטיפול, ביניהן: עקירה, עקירה כירורגית (עקירת שן, אשר בה מתבצע חיתוך החניכיים וחשיפת העצם. עקירה זו מבוצעת כאשר לא ניתן לבצע עקירה רגילה) או אבחנה כי יש די מקום לשן הבינה לצמוח. יש לציין, כי בעוד שהגישה בעבר היתה לעקור את שיני הבינה בשל העדר הצורך בהן, הרי שכיום הגישה הינה אבחון מדוייק וביצוע עקירה אך ורק אם קיים צורך רפואי לכך. בשל העובדה כי בעיות חניכיים גורמות לאובדן שיניים עם ההתבגרות), הרי שאובדן של שיניים כצעד מניעתי, אפילו אם הן אינן הכרחיות, הינו מיותר ועלול להתגלות כטעות מרה בעתיד. במידה ונעקרה שן בינה בלסת אחת מומלץ לבצעעקירה בשן הבינה בקשת שמנגד, זאת משום שהשן שלא נעקרה משתתפת בתהליך הלעיסה ועלולה להמשיך לבקוע מחוץ לקשת השיניים.

סיכום

לא כל האנשים סובלים מבעיות בצמיחת שיני הבינה. אצל רבים שיני הבינה גדלות באופן תקין או שאינן גדלות כלל. רוב הבעיות הן בשל חוסר מקום בלסת התחתונה, אולם לא נמצא קשר ברור בין יציאת שיני הבינה לצפיפות השיניים בלסת התחתונה. חשוב להקפיד ולהיוועץ ברופא שיניים, ולהשתמש בצילום רנטגן עדכני על מנת לקבל את ההחלטה הטיפולית הנכונה.

הרמות סינוסים

 

המושג נשמע לעיתים קצת לא קשור לעולם רפואת השיניים , מה לסינוס ולשיניים ?
אז ככה – מעל השיניים העליונות האחוריות בכל צד מצוי בלון גדול בנפח של כ 15-20 סמ"ק המצופה בקרום פנימי, ובתוכו חלל ריק. זהו חלל הסינוס המקסילרי.

הסינוס הוא בעצם חלל נשימתי, ומכלול הסינוסים נועדו לתת לגולגולת חוזק ומשקל קל (בנויה בקשתות ) .
מיד לאחר עקירת שיניים עליונות אחוריות , הסינוס מתנפח בהדרגה ותופס את מקום השיניים החסרות.

על מנת להחדיר שתל באורך מספק בלסת עליונה אנחנו משתדלים לשאוף ל 13 מ"מ אורך שתל , על מנת שתהיה לו אחיזה מספקת בעצם . בפועל לעיתים הסינוסים גדולים מדי או שהעצם דקה מדי ואז נוצר מצב שגובה העצם הנותרת הוא קטן יותר מהנדרש.
לשם כך אנו צריכים להגביה את העצם הנותרת על מנת לאפשר הכנסת שתל באורך תקין . בהרמת סינוס אנו בעצם דוחפים את הקרום שמצפה את חלל הסינוס מבלי לחדור אל תוך חלל הסינוס עצמו ומשתילים שם עצם .

במידה ועובי העצם הנותרת הוא כמעט מספק , ויש צורך בהרמה קטנה מאוד של הסינוס , מבצעים הרמת סינוס סגורה . יתרון ההרמה הסגורה הוא שהיא פשוטה בהרבה, אך חסרונה הוא בכך שהיא נעשית על עיוור. בטכניקה זו מרימים את הסינוס דרך הקדח של ההשתלה – לשם דוחפים עצם ומרימים את הסינוס מעט.

 

אם עובי העצם הנותרת הוא לא מספיק – וזה מה שקורה בחלק ניכר של המקרים , מבצעים את הרמת הסינוס הפתוחה הקלאסית , בה פותחים חלון מהצד מעל השיניים ,רואים את הסינוס בגישה ישירה ומשתילים עצם . לשיטה זו יש כמעט רק יתרונות – רואים בדיוק מה שעושים , אין אשליות , התוצאה מדויקת יותר, אך הריפוי הוא מעט קשה יותר.

 

חשוב מאוד שהרופא המטפל ישלוט בשתי הטכניקות הללו , על מנת להתאים למתרפא את ההליך המתאים .
בסך הכל הרמת סינוס היא הליך מאוד בטוח כשהוא נעשה כמו שצריך , וכאשר קרום הסינוס נשמר שלם .
אנו משתדלים כל עוד ניתן להחדיר ולייצב את השתלים יחד עם הרמת הסינוס (פתוחה או סגורה ) על מנת לבצע את הכל בניתוח אחד – כי לזה יש רק יתרונות .

הקצאת שורשים פתוחה עם\בלי עיבוי עצם

 

אם נותרו איזורים עקשניים שאינם מגיבים להקצעת שורשים במסגרת הכנה ראשונית, עוברים לניתוחי חניכיים.בעבר נהגו בעיקר לחתוך חניכיים על מנת לצמצם כיסי חניכיים (ניתוחים רזקטיביים) ולאפשר ניקוי טוב יותר באיזור החניכיים החולות. כיום נוטים יותר לכיוון של ניתוחים רגנרטיביים – כלומר ניתוחים בוני עצם. הניתוחים הללו במקרים מסויימים של נסיגות עצם מקומיות יכולים לבנות עצם ותמיכה לשיניים ע"י הוספת עצם מלאכותית וממברנה, אבל כאמור – בהצלחה מוגבלת (אין כמו שמירה ותיחזוק השיניים הקיימות).
היום, בניגוד לעבר, שן שהיא אבודה – לא משאירים עד הרגע האחרון, מעדיפים לעקור שיניים חסרות סיכוי בהקדם על מנת למקם שתל כמו שצריך בצורה בטוחה (במקום לעקור את השן כשהעצם הרוסה לגמרי ואז להשתיל עצם).

למרות יעילותם הרבה של טיפולי החניכיים השונים, אם לא תבוצע תחזוקה קפדנית ביותר של המתרפא בעצמו (צחצוח קבוע ויסודי ומילוי הוראות שיננית ההגיינה) יחד עם טיפולי שיננית תכופים, לא תהיה שום הטבה בעקבות טיפולי החניכיים. להיפך, לעיתים יש אפילו הרעה לעומת המצב טרם הניתוח (הוכח מחקרית)!

אנו מבצעים את כל טיפולי החניכיים בטכניקות החדישות והמתקדמות ביותר, אם כי אנו משתדלים לשים דגש על מניעה – טיפולי שיננית יסודיים על פי תוכנית ביקורת תקופתית. בסופו של יום , במקרים אלה, הוכח שהמניעה מניבה את התוצאות הטובות ביותר. זה גם גורם הרבה פחות סבל למטופל, ועולה פחות. רק כמוצא אחרון,
אם אין ברירה אחרת אנו מבצעים ניתוחי חניכיים – לא לפני שאנו מוודאים שהמטופל יוכל לשמור ביעילות על התוצאה.